דיני חברות

נוסף על עולם המקרקעין והנדל"ן גם תחום דיני החברות תופס חלק משמעותי מנפח העבודה במשרד. תחומים אלו – הנדל"ן והחברות, הם תחומים אשר מתקיימות ביניהם נקודות השקה רבות ולעיתים אף בלתי נפרדות. ככלל, ניתן לומר שכל חברה נדרשת לעסוק גם בעניינים שחורגים מעבר לעיסוק ולתחום הפעילות בו פועלת – החל משלב התאגדות החברה והקמתה, כך גם במהלך ניהול עסקיה השוטפים, בהתקשרויות עם ספקים, לקוחות או גורמים אחרים כלשהם, עריכת הסכמים, ביצוע עסקאות מורכבות, קיום שיתופי פעולה עסקיים, שילוב שותפים ועוד. פעולות מעין אלו, מומלץ לבצע בליווי משפטי על מנת להימנע מלבצע טעויות שעלולות להיות הרות גורל ולדאוג שהחברה עצמה וכן בעלי מניותיה ועובדיה – לא יהיו חשופים משפטית.

אורי שדה – משרד עורכי דין מייצג חברות ותאגידים שונים ומספק לאלו ליווי משפטי שוטף או נקודתי על פי הצורך.

חברה כיישות משפטית נפרדת ועצמאית

חברה היא גוף משפטי עצמאי, העומד בפני עצמו ונפרד מבעליו. כפי שכל אדם נושא במספר זיהוי אישי ומהווה ישות משפטית (פירוש הדבר הוא שאדם יכול לבצע פעולות, לחתום על הסכמים, לתבוע ולהיתבע בבית משפט וכדומה) – כך גם היא החברה. חברה, מרגע היווסדה, היא ישות משפטית עצמאית, יש לה מספר זיהוי (מה שמכונה "ח.פ." או "ח.צ." – שאלו ראשי התיבות של המונחים "חברה פרטית" ו-"חברה ציבורית") והיא יכולה לבצע פעולות משפטיות בדומה לאופן שכל אדם כשיר משפטית רשאי לבצע.

אמנם, החברה אינה ישות בעלת תודעה והיא אינה יכולה לבצע פעולות באופן פיזי כשלעצמה, ולמעשה החלטותיה, פעולותיה ונטילת התחייבויותיה נעשים על ידי גורמים מתוכה – אנשים בשר ודם המוסמכים לכך.

היתרונות שבקיום חברה

היות שהחברה היא ישות משפטית עצמאית והיא נפרדת מבעליה, הקמתה מייצרת למעשה את "מסך ההתאגדות" – הפרדה בין החברה לבין אותם גורמים הפועלים מטעמה ומתחייבים בשמה. במציאות משפטית זו, אדם אחד או יותר יכולים להתחייב בשם החברה (שהם בעליה) מבלי שחלה עליהם באופן אישי האחריות לקיום התחייבויות אלו (אלא אם מדובר במרמה או נסיבות אחרות המצדיקות להסיר את מסך ההתאגדות באמצעות הליך משפטי ייחודי). במילים פשוטות: אם החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה ניתן יהיה לתבוע אותה, אך לא את האנשים העומדים מאחוריה. מובן שפרקטיקה שכזו יכולה להוות פתח למעשי נוכלות ומרמה, ולכן הדין נותן מענה במקרים מסוימים בהם השימוש במנגנון של חברה נעשה בחוסר תום לב וממניעים זדוניים.

אולם, יתרונותיה של שיטה זו עולים חסרונותיה: מנגנון השימוש בחברות מספק שקט תעשייתי ליזמים, לאנשי עסקים וליחידים המעוניינים לקיים פעילות עסקית כלשהי. בעלי המניות יכולים לקחת סיכונים ולשאת בהתחייבויות שספק אם היו מוכנים לקחת על עצמם באופן פרטי כשכל הונם ורכושם הפרטי מוטלים על הכף. כך שהלכה למעשה פרקטיקה זו מעודדת פעילות עסקית ובכך מאפשרת תנועה של גלגלי הכלכלה. כמו כן, המס החל על חברות לרוב יהיה נמוך מהמס החל גורמים פרטיים, ומכאן שהתנהלות עסקית באמצעות חברה המייצרת רווחים תהיה לרוב כדאית במסגרת חברה.

איך מקימים חברה

כדי לייסד ולהקים חברה יש לפנות אל רשם החברות – הגוף המסדיר את רישומי החברות ופרטיהן. במסגרת הבקשה לרישום חברה, נדרש להגיש לרשם החברות שלושה מסמכי חובה הכרחיים: נוסח תקנון, הצהרת דירקטורים (מנהלי החברה) והצהרת בעלי מניות (בעלי החברה). במקביל, הבקשה תכלול את שם החברה המבוקש עם שמות אופציונאליים נוספים, למקרה שהשם המבוקש כבר קיים בשימוש של חברה אחרת. הבקשה עצמה תכלול פירוט של חלוקת המניות בין בעלי החברה – מי מחזיק בחברה ובאיזה חלקים, וכן ייכלל מינוי של מנהליה הראשונים של החברה. לאחר שרשם החברות יאשר את המסמכים ואת שם החברה, יונפק מספר זיהוי (מה שמוגדר בראשי התיבות "ח.פ." – חברה פרטית) שיופיע על גבי תעודת ההתאגדות. תעודה זו מאשרת כי אותה חברה נוסדה בתאריך מסוים והיא למעשה מעין מקבילה של תעודת זהות של אדם פרטי, עם הנפקתה "נולדת" לעולם החברה כיישות משפטית חדשה ועצמאית.

מה צריך לקחת בחשבון טרם הקמת חברה

ככל שמדובר בחברה עם מספר בעלים שונים, חשוב להבין שלמעשה מדובר בגוף אחד המאגד תחתיו מספר גורמים ההופכים להיות קשורים זה בזה ואשר חולקים גורל משותף. אמנם, גם אדם יחיד יכול להקים חברה ולהחזיק ב-100% ממניותיה ("חברת יחיד"), אבל זה המקרה הפחות נפוץ. אם כן, כאשר מדובר במספר בעלי מניות רצוי להגדיר מראש את מערך היחסים, הזכויות והחובות של כל אחד, ולקבוע כללים מחייבים שעל פיהם תתנהל החברה. לא אחת נעשית הקבלה בין הקמת חברה או שותפות – לחתונה ממש, כדאי לדעת עם מי להיכנס למחויבות ארוכת טווח, תחת אילו תנאים, וכן איך ניתן יהיה להיפרד במידת הצורך.

בכלל אלו, מומלץ להחליט מראש ולקבוע בהסכם מייסדים ובתקנון החברה תחת אילו תנאים ובאיזה מקרים יהיו זכאים בעלי המניות לממש רווחים בצורת דיבידנדים, במידת הצורך רצוי להגדיר סוגי מניות שונים המקנים זכויות שונות הן לעניין זכאות לקבלת רווחים והן לענייני זכויות הצבעה. בנוסף, חשוב לקבוע מי יהיו מנהלי החברה ואיך יתקבלו החלטות, מה יהיה הרוב הדרוש, למי יהיו זכויות וטו (אם בכלל) ומתי תידרש הסכמה מיוחדת. בהתחשב בכך שייתכנו מחלוקות עתידיות, ישנה חשיבות רבה ליצירת מנגנון שיבטיח הכרעה בקבלת החלטות על מנת למנוע קיפאון שעלול יהיה לפגוע בתפקוד החברה ואף ליצור נזקים בלתי הפיכים.

לא פחות חשוב מכך, רצוי להקדים תרופה למכה ולקבוע מנגנונים מתאימים להעברת מניות לצדדים שלישיים, לפירוק או היפרדות של חלק מבעלי המניות. לשם כך קיימים מנגנונים שונים אשר יכולים להקנות זכויות כגון זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה, זכות לחייב בהצטרפות למכירה, BMBY ועוד.

עניינים אלו ועוד, חשוב מאד להביא בחשבון בעת שניגשים להקים חברה, יש לבדוק את המקרה לגופו, הצרכים והנסיבות הרלוונטיות ובהתאם לכך לרדת לדקויות הקטנות ביותר, על מנת לייסד חברה יעילה ויציבה שלכל בעלי המניות ישנה ודאות משפטית באשר למתרחש בה.

היבטים משפטיים בהתנהלות שוטפת של חברה

ברוב המקרים, מייסדיה של חברה כלשהי יהיו מספר אנשים בעלי ידע מקצועי והבנה עמוקה בתחום העיסוק של החברה שלהם, אולם לא תמיד תהיה להם ההבנה המספקת בהיבטים המשפטיים הנוגעים להתנהלות השוטפת של החברה. כך למשל, על כל חברה חלה החובה לבצע פעולות טכניות כמו לשלם אגרה ולהגיש אחת לשנה דו"ח שנתי לרשם החברות. החלטות שוטפות בניהול עסקיה הרגילים של החברה (בין שמדובר בהחלטות של בעלי המניות ב"אסיפה הכללית", ובין שמדובר בהחלטות של מנהלי החברה ב"דירקטוריון") מתקבלות על פי הצבעה, כל החלטה שכזו תוכל לקבל תוקף רשמי ומחייב רק כאשר הדברים מצוינים בפרוטוקול חתום ומאומת על ידי עורך דין. פרוטוקול חברה, הוא שנותן את הגושפנקא ואת התוקף המשפטי לכל מהלך שהחברה מבצעת (לעניין זה נדגיש, כי פרוטוקול המאשר החלטות חברה יידרש בד"כ על ידי גורמים חיצוניים שהחברה מתקשרת עימם או כאלו שהחברה מנהלת איתם קשרים עסקיים כלשהם, וזאת על). לדוגמא, סוג הפרוטוקול המוכר שכמעט תמיד יידרש מכל חברה הוא "פרוטוקול מורשי חתימה" – מסמך המעיד כי החברה הסמיכה את פלוני לחתום בשמה באופן מחייב. נוסף על כן, מדי פעם בפעם ייערכו שינויים בחברה שיצטרכו לבוא לידי ביטוי משפטית במסמכי החברה וברישומיה: שינויים במבנה ההון של החברה, הנפקה של מניות חדשות, הקצאה של מניות לבעלי מניות נוספים, העברת מניות בתוך החברה, שינוי תקנון החברה בהתאם להחלטת בעלי המניות וכו'.